יזמות: מיינדסט וצעדים ראשונים

למי ההרצאה הזו מתאימה

ההרצאה נבנתה למנהלי הדרכה ורווחה בארגונים, למרכזי צעירים ולרשויות שמפעילות מסלולי יזמות, למרכזי יזמות אקדמיים, ולמאיצים וחממות שפותחים מחזור מייסדים חדש. היא מתאימה גם למנהלי חללי עבודה משותפים ולקהילות עסקיות שמארחות מפגש. גם חדר מעורב עובד, כזה שיושבים בו עובדים שכירים לצד אנשים שכבר מריצים משהו בצד, כי הדוגמאות נשענות על החלטות שמוכרות לשני הצדדים ולא על סיפורי אקזיט של חברות ענק.

שאלות על ההרצאה

זו חשיבה חיובית באריזה חדשה?

לא. מדברים כאן על תפיסת היכולת ועל ההחלטות שהיא עוצרת, לא על עידוד עצמי. כל רעיון בהרצאה מתורגם לפעולה שאפשר לבדוק במציאות, ולא לתחושה שצריך לאמץ.

הקהל שלנו טכני וציני כלפי תוכן מוטיבציוני. איך זה עובד מולו?

ההרצאה בנויה בדיוק לחדר כזה: החלטות מוכרות מהשטח, וכל טענה נבחנת לגופה. אין סיסמאות, ומי שרוצה להתווכח מוזמן לעשות את זה בזמן אמת.

עדיף לשבץ אותה בפתיחת מחזור או באמצע?

בפתיחה היא מייצרת שפה משותפת עוד לפני שנתקלים בקשיים. באמצע, אחרי הסירובים הראשונים, לכל אחד כבר יש דוגמה משלו לעבוד עליה.

כבר העברנו הרצאה על חדשנות או חוסן. איך נמנעים מחפיפה?

ההרצאה הזאת לא עוסקת בייצור רעיונות ולא בהתמודדות עם משבר, אלא באמונה על היכולת ללמוד ובמה שהיא עושה להחלטות יזמיות. אם היה אצלכם תוכן קרוב לפני כן, בשיחת ההיכרות נחליט על אילו זוויות לדלג.

מה משתנה אצל משתתף בשבוע שאחרי?

המטרה היא שכל אחד יצא עם צעד אחד שהוא דחה עד עכשיו, ועם דרך להסתכל על התוצאה שלו בלי להסיק ממנה מסקנה על עצמו.

למי ההרצאה הזו מתאימה

מיועדת למנהלי משאבי אנוש ופיתוח ארגוני שרוצים שיהיה מותר לדבר על טעויות, למנהלי חדשנות ומוצר שהצוותים שלהם הפסיקו לדווח על ניסויים שנפלו, ולמפיקי כנסים בעולם הסטארטאפ שמחפשים מושב שהוא לא עידוד עצמי. אפשר לשבץ אותה במאיצים ובחממות באמצע מחזור, אחרי הפיבוטים הראשונים. היא מתאימה גם למרכזי צעירים ולמרכזי יזמות עירוניים ואקדמיים, ולתוכניות תעסוקה לשינוי קריירה שבהן חלק מהמשתתפים הגיעו אחרי עסק שנסגר.

שאלות על ההרצאה

אנחנו מזמינים אותה לאירוע חגיגי. זה לא יהרוס את האווירה?

לא. הכישלון כאן הוא חומר גלם, לא הספד. הטון ענייני ולפעמים משועשע, והמסר שנשאר הוא שאפשר לקחת סיכון בלי לשלם מחיר בלתי הפיך.

במה זה שונה מתהליך הפקת הלקחים שכבר קיים אצלנו?

תהליכי הפקת לקחים נשברים בדרך כלל על הפחד, לא על המתודולוגיה. ההרצאה מתמקדת בתנאים שגורמים לאנשים לספר מה באמת קרה, ובדרך לסגור מסקנה אחת שיש לה בעלים.

מה מנהל צריך לעשות אחרת כשעובד מדווח על ניסוי שנכשל?

זו אחת השאלות המרכזיות בהרצאה. התגובה הראשונה של המנהל קובעת אם יגיע דיווח נוסף, ולכן עובדים על מה שואלים, מה לא אומרים, ומתי מפרידים בין ההחלטה לבין התוצאה.

עברנו לאחרונה פיטורים או סגירת מוצר. מוקדם מדי?

בדרך כלל לא, כל עוד השאלה היא מה נלמד ולא מי אשם. אפשר לסמן מראש נושאים שלא נוגעים בהם, ולהחזיק את הדיון ברמת המקרה העסקי ולא ברמת האנשים.

צריך לספר על כישלונות אישיים מול המנהלים שיושבים בחדר?

רק מי שרוצה. רוב העבודה נעשית בזוגות ובקבוצות קטנות, ומה שנאמר שם נשאר שם. במליאה עובדים על מקרים אנונימיים או על דוגמאות מהענף.

למי ההרצאה הזו מתאימה

ההרצאה נבנתה לסניפי מעוף ולמרכזי עסקים עירוניים שמריצים מפגשים למי ששוקל לפתוח עסק, למרכזי צעירים ולרשויות, למרכזי יזמות אקדמיים שפוגשים סטודנטים ובוגרים, ולמאיצים ולמרכזי ליווי עסקיים שעובדים עם עסקים ראשונים. היא מתאימה גם לתוכניות תעסוקה למשרתי מילואים ולעולים חדשים, ולמנהלי משאבי אנוש שמלווים עובדים בדרך החוצה או בדרך לעסק בצד. בחדר יכולים לשבת גם אנשים בלי רעיון, גם אנשים עם רעיון וגם כאלה שכבר מוכרים.

שאלות על ההרצאה

מה הסכום הקטן ביותר שכדאי לסכן בבדיקה ראשונה?

אין סכום אחד שמתאים לכולם, ולכן ההרצאה מלמדת איך לגזור אותו: מה אתם מוכנים לאבד בלי שישתנה משהו בבית, ומה הסכום הזה מאפשר לכם לבדוק בפועל. כל אחד יוצא עם מספר שהוא עצמו קבע.

אפשר לבדוק רעיון בזמן שאני עדיין שכיר?

תלוי מה בודקים. ההרצאה מפרידה בין בדיקות שאפשר להריץ במקביל למשרה לבין צעדים שכבר נוגעים בהסכם ההעסקה או בזמן של המעסיק. כאן מסמנים את הנקודות שכדאי לברר לפני שממשיכים. התוכן להעשרה ולחינוך בלבד, אינו מהווה ייעוץ מס, ייעוץ משפטי, ייעוץ השקעות או ייעוץ ביטוחי, וכל החלטה מחייבת התייעצות עם בעל מקצוע מוסמך.

מלמדים גם מתי לוותר על רעיון?

כן, וזה אחד ההבדלים המרכזיים. הרבה מהתוכן בשוק מלמד איך להתקדם. כאן מגדירים מראש מה ייחשב תוצאה שלילית ומה עושים כשהיא מגיעה, כדי שההחלטה לא תיפול לפי מצב הרוח.

הקהל שלנו מעורב, חלק בלי רעיון וחלק כבר מוכרים. זה עובד?

כן. מי שאין לו רעיון מקבל דרך לבחור אחד ולבדוק אותו בזול, ומי שכבר מוכר בודק הנחות שמעולם לא בדק. שניהם עובדים על אותה שאלה: מה הסכום הקטן ביותר שאפשר לסכן כדי לדעת.

עוסקים גם בבירוקרטיה או רק בצד השוק?

המיקוד הוא בצד השוק: האם יש קונה, כמה עולה לגלות את זה, ומתי לעצור. סוגיות רישום ומסלולי עוסק מקבלות את מקומן אחרי שיש סימן שמישהו מוכן לשלם, ולא לפניו.

למי ההרצאה הזו מתאימה

הקהל המרכזי הוא מנהלי מאיצים, חממות ומרכזי יזמות אקדמיים שמלווים מחזור לפני שלב הבנייה, ומנהלי חדשנות ומוצר בארגונים שצריכים לבדוק רעיונות של עובדים לפני שמתקצבים אותם. רלוונטית גם ליועצי מעוף ולמרכזי ליווי עסקיים שמרכזים קבוצות של בעלי עסקים לקראת מוצר או שירות חדש, למנהלי קהילות סטארטאפ וחללי עבודה, ולמנהלי שיווק שעומדים לפני השקה. רקע טכנולוגי לא נדרש, ואת הדוגמאות אפשר להתאים לעסק שירותים או לעסק מקומי בשיחת ההיכרות.

שאלות על ההרצאה

מה נחשב סימן אמיתי לעומת מחמאה?

מחמאה היא אמירה. סימן אמיתי הוא מחויבות שעולה למישהו משהו: זמן, פרטים, המתנה בתור או תשלום מראש. בהרצאה מגדירים איזו מחויבות נדרשת כדי להצדיק בנייה.

זה עובד גם לעסק שירותים או לעסק מקומי, ולא רק למוצר טכנולוגי?

כן. השיטה זהה, הבדיקות משתנות. בעסק מקומי בודקים ביקוש בשכונה ומול קהל אמיתי במקום דרך קמפיין דיגיטלי, ובעסק שירותים בודקים דרך מכירת הליווי הראשון עוד לפני שיש מוצר מסודר.

במה זה שונה מסדנת קנבס מודל עסקי שכבר העברנו?

קנבס מסדר את ההנחות. כאן עוסקים בשלב הבא, איסוף ראיות מלקוחות אמיתיים שמאשרות או מפריכות את ההנחות האלה. קנבס מלא הוא נקודת פתיחה טובה למפגש, לא תחליף לו.

מה עושים כשהתוצאות חוזרות מעורפלות?

זה המקרה השכיח, ולכן הוא חלק מהתוכן. עובדים על איך מזהים שהשאלה עצמה הייתה מעורפלת, מתי צריך סבב נוסף וממוקד יותר, ואיך לא לקרוא הסכמה מנומסת כאישור.

אפשר להביא רעיון חי ולעבוד עליו במפגש?

כן, ואפילו עדיף. מי שמגיע עם רעיון או עם מוצר קיים מנסח עליו השערה ובוחר בדיקה אחת. מי שמגיע בלי רעיון עובד על מקרה משותף לכל החדר.

למי ההרצאה הזו מתאימה

נבנתה למרכזי צעירים וליחידות פיתוח כלכלי ברשויות שמפעילות מסלולי יזמות, למרכזים קהילתיים, לסניפי מעוף ולמרכזי עסקים עירוניים שעובדים מול עצמאים ובעלי עסקים קטנים, ולמנהלי חללי עבודה משותפים וקהילות עסקיות. מתאימה גם למנהלי רווחה ומשאבי אנוש שמארגנים יום לעובדים שרבים מהם מגלגלים משהו בצד, ולמכללות ולתוכניות המשך שמריצות מסלולי יזמות. לא צריך עסק פעיל כדי להשתתף בה.

שאלות על ההרצאה

זה מתאים גם למי שעוד לא פתח עסק?

כן. חלק גדול מהתוכן מדבר בדיוק על מי שעדיין שכיר ומנסה לפנות זמן וראש לדבר נוסף. מי שכבר מנהל עסק פעיל מקבל את אותם כלים, רק על עומס גדול יותר.

במה זה שונה מסדנת ניהול זמן רגילה לעובדים?

סדנה רגילה מניחה שיש תפקיד, מנהל ויום עבודה מוגדר. כאן ההנחה הפוכה. אין מי שיקבע לכם סדר עדיפויות, ולכן העבודה היא על בניית המסגרת עצמה ולא על ייעול בתוך מסגרת קיימת.

ההרצאה עוסקת גם בשחיקה או רק בטכניקות פרודוקטיביות?

בשתיהן, ובקשר ביניהן. ניהול זמן גרוע מייצר לחץ ושחיקה, ושחיקה פוגעת ביכולת לנהל זמן. מטפלים בלולאה הזאת, לא רק בצד הטכני שלה.

צריך אפליקציה או מערכת מסוימת?

לא. השיטה עובדת עם יומן ורשימה, ומי שכבר עובד עם כלי דיגיטלי ממשיך איתו. הכלי אף פעם לא היה הבעיה.

איך שומרים על המוטיבציה אחרי שההרצאה נגמרת?

דרך מנגנון, לא דרך התלהבות. כל משתתף מגדיר בדיקה שבועית קצרה ואדם אחד שמקבל את הדיווח, כי מחויבות כלפי מישהו אחר שורדת הרבה יותר טוב מהחלטה פנימית.

למי ההרצאה הזו מתאימה

ההרצאה נבנתה לארגונים שאין בהם מחלקת מכירות, ובכל זאת כולם צריכים לשכנע. גם למרכזי צעירים ולתוכניות יזמות עירוניות, לקורסים עסקיים של מעוף ולקהילות עצמאים, ולמכללות ולתוכניות המשך שמחפשות מודול תקשורת ומסחר. היא מתאימה גם למנהלי הדרכה שמזמינים תוכן על השפעה ותקשורת ולא על מכירות, ולעמותות שהאנשים בהן מציגים רעיונות, יוצרים שותפויות ומגייסים תרומות. חדר מעורב של מנוסים ומתחילים לא מפריע, כי עובדים על מקרים שאתם מביאים.

שאלות על ההרצאה

אין לנו תפקיד מכירות ולא יהיה. זה בכלל רלוונטי?

כן, וזה הקהל המרכזי. מי שמציג רעיון בתוך הארגון, מבקש תקציב, מגייס שותף או סוגר תנאים מול ספק מנהל בפועל שיחת מכירה, גם אם בכרטיס העובד שלו כתוב משהו אחר.

איך מכירות, שיווק ומשא ומתן נכנסים למפגש אחד?

הם שרשרת אחת. השיווק מביא את הפנייה, שיחת המכירה מבררת אם יש התאמה, והמשא ומתן קובע באילו תנאים זה קורה. בשוק מוכרים את שלושתם בנפרד, ובדיוק בגלל זה כלום לא עובר משלב לשלב.

מדברים גם על איך קובעים מחיר ואיך מגנים עליו?

כן. עובדים על איך מגיעים למחיר, איך אומרים אותו בלי להתנצל, ומה עושים כשמבקשים מכם הנחה, כולל מה אתם מקבלים בתמורה אם בכל זאת מוותרים.

זה רק מול לקוחות, או גם מול ספקים ושותפים?

לשניהם. ההסכם הראשון עם שותף או ספק משפיע על העסק לא פחות מהעסקה הראשונה עם לקוח, ולרוב חותמים עליו בלי שאף אחד התכונן אליו.

מלמדים כאן טכניקות לחץ וסגירה אגרסיביות?

לא. הגישה היא לברר מה הלקוח באמת צריך ולהגיד בכנות מה אתם יכולים לתת ומה לא. לחץ מייצר עסקה אחת שמתבטלת אחר כך, וזה בדיוק מה שעצמאי לא יכול להרשות לעצמו.

למי ההרצאה הזו מתאימה

בנויה למאיצים, לחממות ולתוכניות יזמות שמחפשות מודול תפעולי בתוך מסלול שעוסק בעיקר בגיוס ובמוצר, למרכזי צעירים ולמסלולי יזמות עירוניים, לקורסים של מעוף ולאיגודי עסקים, ולמכללות ולתוכניות המשך שמריצות קורסי סטארטאפ. מתאימה גם לקהילות עצמאים ולחללי עבודה, ולתוכניות יזמות פנים ארגונית שבהן צוותי עובדים מריצים פרויקטים בצד. רקע טכנולוגי או ניסיון קודם בניהול פרויקטים לא נדרשים.

שאלות על ההרצאה

זה אג׳ייל וסקראם, או משהו פשוט יותר לצוות של שניים?

פשוט יותר. העקרונות מוכרים מעולם האג׳ייל, אבל בלי טקסים, בלי תפקידים ובלי לוחות שדורשים צוות שלם כדי לתחזק אותם. נשאר מחזור קצר של החלטה, ביצוע ובדיקה שאדם אחד מריץ לבד.

יש קשר להסמכות ניהול פרויקטים כמו PMP?

אין. מסלולי ההסמכה נבנו לארגונים גדולים עם משרד ניהול פרויקטים ותקציב ייעודי. ההרצאה מיועדת למי שמנהל מיזם לבד או בזוג, ואין לו אף אחד מהשניים.

זה רלוונטי כשאין לי עובדים ואני עובד רק עם פרילנסרים?

כן, וזה אחד הצירים המרכזיים. עבודה מול פרילנסר נשברת בדרך כלל על הגדרת סיום מעורפלת ועל תלות ברצף מסירות. בדיוק על שני אלה עובדים.

איך מתעדפים כשאין מנהל שמחלק משימות והכל דחוף?

לפי קריטריון שקובעים מראש, ולא לפי מה שצעק חזק יותר הבוקר. כל משתתף מנסח לעצמו את הקריטריון, ומריץ מולו את רשימת המשימות האמיתית שלו.

צריך תוכנה ייעודית כדי ליישם את זה?

לא. השיטה עובדת על דף, על יומן או על הכלי שכבר יש לכם. ההרצאה לא מקדמת מערכת מסוימת ולא דורשת מעבר לכלי חדש.

למי ההרצאה הזו מתאימה

פונה למנהלי רווחה ומשאבי אנוש שמחפשים תוכן חוסן מעשי ולא טיפולי, לרשויות מקומיות ולמוסדות חינוך, ולמרכזי צעירים, מאיצים וקהילות סטארטאפ שמלווים מייסדים בתקופות תנודתיות. מתאימה במיוחד לעצמאים, לבעלי עסקים ולפרילנסרים, כלומר לאנשים שההכנסה שלהם עצמה היא המשתנה הלא ודאי, ולא רק לשכירים בארגון יציב. עובדת גם מול צוותים בעמותות ובארגונים קהילתיים שנמצאים בלחץ תקציבי מתמשך.

שאלות על ההרצאה

זו הרצאה טיפולית או הרצאת כלים?

הרצאת כלים. אין אבחון, אין עיבוד רגשי ואין בקשה לחשוף חוויות אישיות. עוסקים בהתנהגות ובהחלטות, ובמקרה הצורך מסמנים מתי נכון לפנות לאיש מקצוע.

עולים בה תכנים של מלחמה או טראומה?

לא כתוכן מרכזי. ההרצאה מדברת על אי ודאות עסקית ותפעולית. לחדר רגיש אפשר לסמן מראש נושאים שלא נוגעים בהם בכלל.

מתאים גם כשאי הוודאות היא עסקית, כמו מימון ותזרים, ולא אישית?

זה בדיוק המיקוד. הרבה מתוכן החוסן בשוק מתייחס לאי ודאות כמו למזג אוויר רגשי. כאן מחברים אותה להחלטות שהיא מחייבת. לדחות השקה, לצמצם, לשנות כיוון או להמשיך כרגיל.

במה זה שונה מהרצאת מיינדפולנס או רווחה?

מיינדפולנס עובד על המצב הפנימי. כאן עובדים על מה שקורה אחריו, כלומר על הפעולה שנעשית תחת לחץ ועל איכות ההחלטה שיוצאת ממנה.

עוסקים גם בהתמודדות עם מיזם שנסגר?

כן. סגירה או כישלון עסקי הם חלק מהתמונה, כולל מה עושים עם המוניטין, עם השותפים ועם ההחלטה אם ומתי מנסים שוב.