מה זה באמת ניהול מוצר (לא רשימת פיצ'רים)

ניהול מוצר זה העבודה של לוודא שאתם בונים את הדבר הנכון לאנשים הנכונים, ושהאנשים האלה ממשיכים לקבל ממנו ערך. זה לא לבחור אילו פיצ'רים לשלוח, ומוצר הוא לא רשימת הדברים שהוא עושה. מוצר הוא הערך שהלקוח באמת מקבל וחוזר בשבילו. הצוותים ששוכחים את זה הופכים למפעלי פיצ'רים: כל הזמן בונים, כל הזמן עסוקים, ולעתים קרובות הופכים את המוצר לגרוע יותר בזמן שהם מברכים את עצמם על משלוח.

בין אם יש לכם מנהל מוצר ובין אם לא, מישהו בעסק שלכם עושה את העבודה הזו, או נכשל בה. להבין מה זה ניהול מוצר באמת הופך זרם של פיצ'רים שאף אחד לא ביקש למאמץ ממוקד על המעט דברים שגורמים ללקוחות להישאר.

מה זה באמת ניהול מוצר

ניהול מוצר יושב בין בעיית הלקוח לבין מה שהצוות שלכם בונה. התפקיד שלו הוא להחליט אילו בעיות שוות פתרון, למי, ואז לוודא שהדבר שאתם בונים באמת פותר אותן ושלקוחות ממשיכים לחזור. זה חלק הקשבה, חלק שיפוט, חלק מדידה.

השינוי המרכזי הוא מתפוקות לתוצאות. תפוקה זה משהו שהפקתם, פיצ'ר, עיצוב מחדש. תוצאה זה השינוי שהוא יצר ללקוח, תוצאה מהירה יותר, פחות בעיות, יותר סיבה לחזור. להפיק תפוקות מרגיש כמו התקדמות וקל לספור. ליצור תוצאות זה מה שבאמת מגדיל את העסק, והשניים הם לא אותו דבר.

פיצ'רים הם תפוקות, ערך הוא התוצאה

האמונה הכי יקרה במוצר היא שיותר פיצ'רים אומר מוצר טוב יותר. בדרך כלל זה אומר ההפך. כל פיצ'ר מוסיף מורכבות, עוד לתחזק, עוד לבלבל את המשתמש, עוד שטח לתקלות, בזמן שהבעיה המרכזית אולי עדיין לא נפתרה. מוצר יכול לגדול באורך ולהיות גרוע יותר בו זמנית.

זו מלכודת מפעל הפיצ'רים: צוות שמודד את עצמו לפי כמה הוא שולח, מפיק זרם קבוע של תפוקות בזמן שהמספרים שחשובים לא זזים. המשמעת היא לעשות פחות, טוב יותר. מצאו את העבודה המרכזית שלקוחות שוכרים את המוצר שלכם עבורה, הפכו אותה למצוינת באמת, והתנגדו למשיכה להוסיף כל מה שמישהו מבקש. מוצר קצר וחד יותר כמעט תמיד מנצח מוצר נפוח.

שימור הוא לוח התוצאות האמיתי

אם אתם רוצים מספר אחד שאומר את האמת על המוצר שלכם, זה שימור (לקוחות שממשיכים להשתמש ולשלם לאורך זמן). שיווק יכול לגרום לכל אחד לנסות פעם אחת. אם הוא חוזר זה הפסק הכן על האם המוצר סיפק. מוצר שאנשים מנסים ונוטשים הוא דלי עם חור, ולשפוך פנימה עוד שיווק רק משלם כדי למלא אותו מהר יותר.

לכן צוותי מוצר עוקבים אחרי שימור מעל כמעט הכול. הוא הופך את השאלה המעורפלת האם זה בעל ערך למספר שאפשר להזיז. צמיחה שנבנית על שימור טוב מצטברת, כי אתם שומרים את הלקוחות שאתם זוכים בהם. צמיחה שנבנית על שימור דולף היא הליכון: יקרה, מתישה, ולא מגיעה לשום מקום.

מפת הדרכים היא קבוצת הימורים, לא רשימת הבטחות

מפת דרכים למוצר (התוכנית שלכם למה לעבוד עליו ובערך מתי) צריכה לבטא את הבעיות שאתם מתכוונים לפתור ואת התוצאות שאתם רודפים אחריהן, כשהפיצ'רים המדויקים חופשיים להשתנות ככל שאתם לומדים. בעלי עסקים לרוב מתייחסים למפת הדרכים כאל יומן קבוע של פיצ'רים עם תאריכים, ואז מרגישים מחויבים לשלוח אותם גם כשהראיות אומרות אחרת.

הנוקשות הזו היא המקום שבו הבזבוז מסתתר. הנקודה בבניית הגרסה השימושית הקטנה ביותר קודם היא לבדוק אם היא הזיזה את התוצאה לפני שאתם משקיעים עוד. מפת דרכים שמוחזקת ברפיון, כיוון יציב, פרטים גמישים, מאפשרת לכם לעקוב אחרי הראיות. מפת דרכים שמוחזקת בנוקשות רק מבטיחה שאתם מספקים פיצ'רים בזמן בין אם הם עזרו למישהו ובין אם לא.

מה עולה לבנות בלי חשיבת מוצר

לדלג על חשיבת מוצר כמעט אף פעם לא נראה כמו החלטה. זה נראה כמו מאמץ פיתוח עסוק, רשימת פיצ'רים שגדלה, ושימור שטוח, לבנות כל מה שמבוקש בקול הרם ביותר, להעתיק מתחרים, ולשלוח בקביעות בזמן שהבעיה האמיתית של הלקוח נשארת חצי פתורה ואלה שזכיתם בהם עוזבים בשקט.

אף אחד מזה לא מרגיש כמו בעיית מוצר ברגע האמת. זה מרגיש כאילו אתם צריכים עוד פיצ'רים, עוד שיווק, או עוד לקוחות. אבל זה חוזר לאותו פער: אף אחד לא אחראי לשאול אם מה שאתם בונים באמת משפר את מצב הלקוחות ושומר עליהם. העלות היא לא רק זמן הבנייה המבוזבז, אלא הנטישה שמכריחה אתכם להמשיך לקנות לקוחות חדשים כדי להחליף את אלה שהמוצר איכזב.

הסדר שבאמת עובד

1. מצאו את העבודה האמיתית. למדו את הבעיה הספציפית שלקוחות שוכרים את המוצר שלכם לפתור, מדיבור איתם, לא מניחוש.
2. בחרו את התוצאה. החליטו את השינוי שאתם רוצים, בדרך כלל שימור טוב יותר או תוצאת לקוח מהירה יותר, ואיך תמדדו אותו.
3. בנו את הבדיקה הקטנה ביותר. שלחו את המעט שאתם יכולים כדי ללמוד אם זה מזיז את התוצאה.
4. בדקו את המספר. הסתכלו על שימור ועל התוצאה, לא על מחיאות הכפיים או על ספירת הפיצ'רים.
5. עשו פחות, טוב יותר. העמיקו את מה שעובד, חתכו את מה שלא, התנגדו למשיכה להוסיף כל מה שמבוקש.
6. החזיקו את מפת הדרכים ברפיון. שמרו על הכיוון, תנו לפיצ'רים להתגמש ככל שראיות נכנסות.

בעלי עסקים לרוב מתחילים בבניית פיצ'רים ומקווים שהערך יבוא. תסדרו את הסדר וכל בנייה מכוונת לתוצאת לקוח. תדלגו עליו ואתם שולחים הרבה בזמן שהעסק עומד במקום.

מתי לא כדאי לשכור יועץ

אם אתם יכולים לנקוב בעבודה המדויקת שלקוחות שוכרים את המוצר עבורה, מפת הדרכים שלכם מונעת מתוצאות ולא מבקשות, והשימור שלכם בריא, חשיבת המוצר שלכם כנראה תקינה ואתם לא צריכים עזרה.

המקום שבו מבט מבחוץ מחזיר את עלותו הוא כשאתם שולחים בקביעות אבל הצמיחה שטוחה, כשאתם לא יכולים לומר איזו בעיה אתם באמת פותרים, או כשמפת הדרכים מנוהלת על ידי הבקשה הרועשת ביותר. שם עזרה היא לא עוד פיצ'רים, אלא המיקוד לבנות פחות, טובים יותר, מכוונים למה שגורם ללקוחות להישאר. כיועץ עסקי, אני מעדיף לעזור לכם להרוג את העבודה שלא משנה מאשר לראות צוות מוכשר נשאר עסוק בדברים הלא נכונים.